Русский | עברית

מזותרפיה-טיפול חדשני

מזותרפיה, שהחלה להתפתח משנת 1952, היא שיטה טיפולית ברפואה הקיימת. היא אינה סוג של רפואה חדשה.

במזותרפיה משתמשים בהזרקות תת–עוריות מקומיות, המכילות בדרך כלל כמויות מדוללות של תרופות אלופתיות. היא מהווה גשר בין הרפואה הקונבנציונלית לבין הרפואה המשלימה. צורת הטיפול המקומי והמינון הנמוך של התרופות מפחית את הסיכון לפגיעה יאטרוגנית, יחד עם פעולה יעילה יותר שלהן.

הגדרה

המזותרפיה היא שיטה טיפולית המשתמשת בתת–העור כמדיום להחדרת תרופות במינונים מדוללים אל הגוף. בד"כ מדובר בתרופות קונבנציונליות, אך גם במלחים, במינרלים, בוויטמינים ובחומרים הומאופתיים. תרופות אלו מדוללות ומוחדרות בכמויות קטנות אל תת–העור, מעל האזור הפתולוגי או אל נקודות אחרות הקשורות למחלה. מאחר שהתרופות נותרות באזור המוזרק לאורך זמן ארוך יחסית, ניתן לטפל במזותרפיה בתדירות נמוכה יותר.

היסטוריה

הרעיון הבסיסי של המזותרפיה עלה מתוך התנסות קלינית של ד"ר מישל פיסטור ב–1952, וכלל החדרת התרופה הדרושה קרוב לאזור הפגוע, דרך העור. רעיון זה כבר מצא את ביטויו באותו זמן, לדוגמה בהזרקה מקומית כטיפול בכאבי פרקים. ד"ר פיסטור היה הראשון ללמוד ולארגן את השיטה לשימוש קליני. הוא ייסד את העמותה הצרפתית למזותרפיה, המונה כיום כ–1,500 חברים, ואת העמותה הבינלאומית למזותרפיה, הכוללת 17 עמותות ברחבי העולם, לרבות ישראל.

הקונגרס הבינלאומי השמיני למזותרפיה נערך במאי 1998 בסאן פאולו (ברזיל) והשתתפו בו למעלה מ–500 רופאים, רבע מהם מאירופה.

בקונגרס הבינלאומי התשיעי באוקטובר 2000 בפריס השתתפו כ–600 רופאים.

בשנת 1976 פתח ד"ר אנדרה דאלוז–בורגיניון את המרפאה למזותרפיה המייעצת הראשונה בבית החולים נקר בפריז. ב–1982 ערכו ד"ר דניאל קורבל וד"ר אנדרה קפלן את הניסויים הראשונים במחקר המזותרפיה, בהשתמשם באיזוטופים רדיואקטיביים. עבודות אלו הובילו, בין השאר, להכרה ב–1987 במזותרפיה ע"י האקדמיה הצרפתית לרפואה כ"חלק אינטגרלי מהרפואה בכלל". מזה מספר שנים, קיימת תעודה אוניברסיטאית במזותרפיה, הניתנת באוניברסיטאות מרסיי ובורדו, ובקרוב אף בפריז. השימוש במזותרפיה נפוץ כיום ברחבי צרפת במספר רב של מרפאות, בתוך בתי החולים ומחוץ להם.

מחקרים מדעיים על המזותרפיה

זמן רב הייתה המזותרפיה שיטת טיפול על בסיס אמפירי בלבד, אך החל מ–1982 נעשו ניסויים מבוקרים ומחקרים קליניים רבים, בעיקר ביזמת העמותה הצרפתית למזותרפיה (פורסמו בבטאון העמותה מס' 107, באוקטובר 1999).

שכבת העור השטחית משמשת כמאגר עורי למולקולות המוזרקות במזותרפיה. משך זמן זה עומד ביחס הפוך לעומק ההזרקה. מולקולות בעלות משקל מולקולרי נמוך עוברות בדיפוזיה דרך הקפילרות אל מחזור הדם. מולקולות בעלות משקל מולקולרי גבוה עוברות דיפוזיה דרך המערכת הלימפתית.

החומרים המוזרקים מגיעים ומתרכזים ברקמות ובאיברי המטרה, על פי האפיניות שלהם. בדרך זו הם עוקפים את המערכת הכבדית הראשונית.
יש לציין, שדרך ההזרקה הזה דומה במקצת למתן תרופות ע"י מדבקות עוריות או משחות שונות, אך בצורות אלו של מתן תרופתי ניתן להחדיר מספר מוגבל בלבד של מולקולות קטנות המסוגלות לחדור את מחסום האפידרמיס. במזותרפיה אנו יכולים לעקוף את מחסום זה.

דרך הפעולה

צורת הפעולה במזותרפיה היא פשוטה: "יד, מזרק ומחט". בהזרקה יש להשתמש בחומרים מוכרים וכן לחטא היטב את אזור ההזרקה. עומק ההזרקה (מ–0.2 מ"מ ועד ל–10 מ"מ) ומיקומה באזורים השונים נקבעים על פי הפתולוגיה עצמה והגישות השונות המקובלות של המזותרפיה כיום.

תופעות לוואי

קיימות תופעות הלוואי שפירות, לדוגמה שריטות מהמחט, המטומה באזור הדקירה, סימפטומים וזו וגליים.

תופעות חמורות יותר יכולות להיות של זיהומים באזור ההזרקה (אבצס, בדרך כלל של מיקובקטריום).

לא דווח על מקרים של שוק אנפילקטי, כתוצאה מטיפול במזותרפיה.

רוב תופעות הלוואי קורות עקב אי–זהירות בהכנה לפני הטיפול (לדוגמה חיטוי לא מספק או אנמנזה לא מלאה ואי–ידיעה של התוויות נגד טיפול) או עקב טכניקה לקויה (מחט לא מתאימה, חומר מוזרק לא נכון או עומק לא טוב של ההזרקה).

ELZA

News

מכון קוסמטיקה "אלזה"
רחובות
רח' הרצל 140
טל: 0544516314


בניית אתרים | קידום אתרים
Teranor.COM
פרסום עסקים חינם